הדר דף הבית בלי JCI

להניק במינוס 37

הנקת פג היא אתגר גדול ולעיתים קשה מדי לאימהות. יסמין פרץ, האחות האחראית בפגיה של הלל יפה, חושבת שהכול תלוי בתמיכה נכונה כבר מיום הלידה
31/07/2017

עשירית מהתינוקות הנולדים בישראל, נולדים טרם זמנם ומוגדרים כפגים, דהיינו, תינוק שנולד לפני השבוע ה- 37 ונדרש לשהות זמן מסוים ביחידת הפגייה לאחר היוולדו.

 

"ישנן הרבה סוגיות שקשורות לטיפול בפג", מציינת יסמין פרץ, האחות האחראית בפגייה של המרכז הרפואי הלל יפה, "אבל סוגיה חשובה ומרכזית היא הזנת הפג – נושא שמהרגע שמתחיל הטיפול בו הופך להיות רב משקל בהישרדותו, התפתחותו ובגדילתו התקינה".

 

רבות כבר דובר על חלב אם ויתרונותיו. כמעט אין עוררין על כך שמדובר בתזונה חיונית, מועדפת, שגם בעידן שלנו, בו קיימות תרכובות מזון לתינוק, שהינן טובות מספיק להזנת תינוק שנבצר ממנו לקבל חלב אם, הרי שהנקה עדיין טומנת בחובה "קסמים" שלא ניתן לסנתז. הן ארגון הבריאות העולמי והן האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים, כמו גם משרד הבריאות בישראל, מצהירים בבירור שתינוקות צריכים לקבל חלב אם.

 

כשמדובר בפגים, הרי ברור שמדובר בתינוקות פגיעים עוד יותר מ"תינוקות רגילים", מה שהופך את חלב האם לבעל תועלת מרובה מהרגיל בנושאים כגון הפחתת זיהומים של דרכי הנשימה ודרכי העיכול, התפתחות המערכת החיסונית, הפחתת דלקות מעי המאפיינות פגים, התפתחות רקמת המוח ועוד. 

 

 

לא לפחד לבקש סיוע והכוונה מהצוות בפגייה. האחות יסמין פרץ

 

 

יתרונות ברורים, קשיים מובנים – האם באמת אפשר להניק פג?

 

התשובה החד-משמעית לשאלה הזאת – היא כן. זה אפשרי, אף על פי שידוע כי אימהות לפגים, בעיקר לפגים קטנים במיוחד, חוות אתגרים גופניים ונפשיים המשפיעים על אפשרות זאת, מכמה סיבות: חוסר בשלות של רקמת השד (שהרי ההיריון לא הסתיים במועד), סטרס, תחלואה שנובעת מהלידה הבהולה או הניתוח הקיסרי, השהות הממושכת בבית חולים, הצורך בשאיבת חלב (פעולה שרבות אינן ששות אליה), הקושי להתחייבות ללוח זמנים קפדני הנדרש לשאיבה ולהנקה ועוד.

 

 

אז למה בכל זאת להניק ואיך עושים את זה? 

 

לקראת שבוע עידוד ההנקה הבינלאומי, החל השבוע, מביאה יסמין פרץ כמה כללי אצבע בסיסיים להנקת פגים:

 

1. חשוב להבין שהזנת הפג בחלב אם הינה הדרגתית ומהווה "מסע מאתגר", זאת בשל חוסר הבשלות של מערכת העיכול. ככל שהפג צעיר/קטן יותר, ההתקדמות חייבת להיות איטית יותר. ההתחלה תהיה תמיד עם זונדה, אחר כך בקבוק ובהמשך, ובהדרגה, הנקה חלקית ואז מלאה.

 

2. ככל שהיכולת של הפג לינוק, לבלוע ולנשום תתפתח, כך גם היכולת לקיומה של הנקה. לשם כך יש להבטיח כי במהלך כל תקופת האשפוז של הפג, מהלידה ועד להבשלה המיוחלת של יכולות האכילה שלו, יישמר ייצור החלב.

 

3. חשוב כי האם תבצע שאיבה יומיומית, 8 עד 10 פעמים ביום (בדומה להנקה).

 

4. יש לשים דגש על מגע עור בעור – "שיטת הקנגורו" – שיטה זו מסייעת לאם בייצור חלב והוכחה כמסייעת התפתחותית ורגשית לפג. בשיטה זו יכולה האם ליצור חיבור פיזי לתינוק (שמרבית היום נמצא בעריסה או באינקובטור), לתרגל זוויות הנקה, ולעיתים אף להתחיל הנקה באמצעות עזרים כגון פטמת סיליקון (לפגים קשה לעיתים לתפוס את השד בשל חוסר הבשלות).

 

5. סיוע של הצוות בפגייה, ובעיקר של יועצות הנקה מוסמכות – יכול להוות את ההבדל בין להניק לבין לא להניק. לא לפחד לבקש סיוע והכוונה. 

 

6. רצוי להבין שגוף האם מגיב לתינוק ו"קורא" את צרכיו באופן כזה שהתפתחות הילד והרכב החלב חופפים זה לזה.

 

7. ברגע שהתינוק מתחזק, מתחזקות אצלו מערכות הנשימה, הבליעה והמציצה והוא יכול להתחיל לינוק עצמאית. ניתן לשמר אינסטינקטים אלו על ידי ניסיון להניק אותו באופן טבעי מעת לעת, בעדינות, ולא במקום ההאכלה באמצעי אחר, זאת עד שיתחזק ויוכל לעשות זאת בעצמו.

 

8. לא לוותר – הנקה היא מיומנות נרכשת. בשחרור מהפגייה לא תמיד תצליח האם להניק באופן מלא, ולכן ניתן עדיין להשתמש בחלב שאוב בבקבוקים לסירוגן עם הנקה. ככל שהתינוק יתחזק, כך גם תתאפשר הנקה מלאה.

 

אנו ביחידה עושים ככל הניתן בכדי לתת לאם כלים רבים ככל הניתן בכדי שתוכל לעבור להנקה מלאה ברגע שתינוקה יתחזק דיו. אנו מציעים סיוע לאם בנידון, גם לאחר שהשתחררה לביתה.

 

במילים אחרות, ולסיכום – להנקה יתרון ברור, לתינוק רגיל וכל שכן לתינוק פג, הזקוק להרבה חיזוקים בכדי לגדול ולהתפתח באופן תקין. מכאן שעידוד הנקה ביחידת הפגייה, הוא משימה שאנו רואים בה חשיבות עליונה.

 

 

 
הדפס

עוד ב"מה חדש"

הלל יפה אונליין צד
בית ספר לסיעוד
נשים ויולדות
ילדים
חיוג מקוצר
ניהול תכנים:
עבור לתוכן העמוד