הדר דף הבית בלי JCI

טכנולוגיה חדשנית לאבחון גידולים סרטניים נשיים

במחקר משותף של המרכז הרפואי הלל יפה וחוקרים מהמרכז האקדמי רופין, פותחה שיטה חדשנית שמאפשרת לקבוע כבר במהלך ניתוח את טיבם של ממצאים אגניים בנשים, במטרה לשפר את יכולת קבלת ההחלטות התוך-ניתוחית
12/06/2023

אחד מבין האתגרים הרבים בתחום רפואת נשים הינו העיסוק בממצאים אגניים שטיבם אינו ברור, כדוגמת ציסטות שחלתיות ומסות אגניות, הנפוצים מאוד בקרב האוכלוסייה הנשית. על מנת לאבחן אם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, יש לבצע בדיקות עקיפות מרובות, בין היתר, בדיקה גופנית, בדיקות הדמיה (CT, אולטרה-סאונד, MRI), בדיקות דם, הערכה סטטיסטית ועוד. ישנם מקרים בהם נדרש לבצע ניתוח שבמהלכו נלקחת דגימה מהממצא לצורך אבחון מעמיק יותר.

 

בשנים האחרונות נערך במרכז הרפואי הלל יפה מחקר ייחודי אשר בא לתת פתרון טכנולוגי מתקדם לאבחון ממצאים אגניים, בהובלתו של מנהל מחלקת נשים וגינקואונקולוגיה בהלל יפה פרופ' אילן ברוכים, בשיתוף פעולה בין היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, מעבדת המחקר של מחלקת נשים, המכון הפתולוגי של הלל יפה והחוקרים ד"ר דב מלונק וד"ר בן ציון דקל מהמרכז האקדמי רופין. במסגרת הפרויקט חיפשו המשתתפים טכנולוגיה מתקדמת שבאמצעותה יוכלו להגיע להערכה מדויקת, נגישה ומהירה יותר כבר במהלך הניתוח ובאופן זה לשפר ולייעל את יכולת קבלת ההחלטות התוך-ניתוחית.

 

כיום, כאמור, ישנן שתי שיטות ניתוחיות מקובלות: האחת, ניתוח חוקר (לרוב בגישה לפרוסקופית זעיר-פולשנית), שבו מוציאים את הממצא החשוד, שולחים לבדיקה פתולוגית מקיפה ולאחר 10-14 ימים ניתנת תשובה סופית אם מדובר בממצא ממאיר או שפיר. בדיקה זו נחשבת כ-GOLD STANDARD ובעלת הערך האבחנתי הגבוה ביותר. "אם מדובר בממצא ממאיר, המטופלת תשוב לניתוח נוסף, רחב היקף, במסגרתו תבוצע כריתה של האברים הקשורים לפי צורך וסוג הגידול", מסבירים פרופ' אילן ברוכים וד"ר תומר בר נוי, רופא בכיר ביחידה לגינקולוגיה אונקולוגית באגף נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה.

 

החסרונות בשיטה זו הם הצורך בניתוח נוסף במידת הצורך וכן תחושת אי-הוודאות והזמן שצריך להמתין עד לקבלת תשובה אבחנתית. השיטה השנייה הינה ניתוח בודד עם הערכה תוך-ניתוחית של הממצא. "בגישה זו מתבצע ניתוח אבחנתי, שבמסגרתו מוציאים את הממצא החשוד ושולחים אותו תוך כדי הניתוח להערכה פתולוגית ישירה. שיטה זו נקראת "חתך קפוא". "על פי התשובות שמתקבלות, אנחנו מחליטים על המשך הניתוח. היתרון הוא שאין צורך בניתוח נוסף. החסרונות, לעומת זאת, הם הצורך בצוות פתולוגים ייעודי זמין, משך הזמן עד שניתנת האבחנה הפתולוגית, העומד על כ-45 דקות ורמת הדיוק, שעומדת על 80% בלבד", מציין ד"ר בר נוי.

 


פרופ' ברוכים והמכשיר החדשני במרכז הרפואי הלל יפה

 

במחקר החדשני של הלל יפה והמרכז האקדמי רופין פותחה טכנולוגיה המאפשרת לבדוק דגימה מהגידול שהוצא בניתוח בעזרת מכשיר ייעודי, ולקבל תוך כחמש דקות תשובה אם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. "המכשור שפותח מבוסס על טכנולוגיה אלקטרו-אופטית שמודדת את החתימה הספקטרלית של הממצא החשוד. טכניקות של למידת מכונה מספקות למכשיר את יכולת הסיווג של הדגימה החשודה לממצא ממאיר או שפיר", מציינים החוקרים ד"ר מלונק וד"ר דקל.

 

בניסוי ראשוני שתוצאותיו פורסמו, נלקחו דגימות מתוך 27 ניתוחים גינקולוגיים, על גביהן בוצעה אנליזה והשוואה אל מול האבחנות הסופיות של הפתולוגים, מתוך ניסיון לבחון את יכולת הגילוי ורמת הדיוק של המכשיר. "מצאנו כי רמת המהימנות של הטכנולוגיה שפותחה הייתה גבוהה מאוד ועמדה על כ-94 אחוזים", מציין פרופ' ברוכים.

 

"השיטה החדשנית נותנת מענה מצוין לחסרונות המאפיינים את השיטות המקובלות. האבחנה והטיפול נעשים בניתוח אחד, בזמן מהיר (מספר דקות), ללא צורך בפתולוג, ותוך רמת דיוק גבוהה מאוד. זהו פתרון מהיר וישים, שכן ניתן לבצע את הבדיקה בכל מקום וזמן. השלב הבא במחקר, הוא לבדוק אם המערכת תאפשר לנו לאבחן גם את סוג הגידול ודרגת הממאירות, כפי שנעשה בבדיקה פתולוגית רחבה, וכן לבחון יישום של הטכנולוגיה בגידולים ובניתוחים שונים, בטיפולי פריון ועוד", מסכמים החוקרים מהלל יפה ומהמרכז האקדמי רופין.

 
הדפס

עוד ב"מה חדש"

הלל יפה אונליין צד
בית ספר לסיעוד
נשים ויולדות
ילדים
חיוג מקוצר
ניהול תכנים:
עבור לתוכן העמוד