דלג על Banners
Banners
לוגו וסלוגן חדש דף הבית
דלג על בר עליון משנה
בר עליון משנה
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר עליון
בר עליון

ילדים - שאלות ותשובות

במצב של עקיצה - מתי עליי לפנות לרופא?

ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים: 

"הדבר הראשון שאפשר לעשות כאשר הילד נעקץ הוא למרוח חומר אנטי-היסטמיני (אנטי אלרגני) כגון פניסטיל, אשר מפחית את הגרד, ומקטין בעקיפין את הסיכוי להחדרת זיהום. אם התפתח נגע מקומי כתוצאה מהגרד, אפשר למרוח עליו משחה אנטיביוטית מקומית. כמובן שיש להימנע מחיטוט בפצע אשר רק מגביר את סיכוי הזיהום. התפתחות של אודם ניכר מסביב לפצע שהולך ומתפשט בצירוף חום וכאבים הם סיבה מספקת לפנות לקבלת טיפול אנטיביוטי מהרופא המטפל". 

לראש העמוד לראש העמוד

כיצד נוצר זיהום מעקיצה?

ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים: 

"באופן טבעי, כאשר נעקצים מתחילים לגרד. הגירוד יוצר החדרה של חיידקים מזהמים מהעור. מדובר בחיידקים אשר קיימים באופן רגיל אצל כל אדם ואדם על העור, אך כאשר הם חודרים פנימה, הם גורמים לזיהום מקומי, נפיחות, אודם ניכר ועוד. במצבי זיהום קשים יותר של התפשטות לכלל הגוף, תיתכן גם עלייה בחום הגוף, הרגשת חולשה והגדלה של בלוטות הלימפה באזור הנגע". 

לראש העמוד לראש העמוד

במקרה של עקיצת יתוש - איך אדע אם במקום מתפתחת תגובה אלרגית או שמא זהו זיהום?

ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים: 

"לעתים העקיצה יוצרת תגובה אלרגית ולעיתים נוצר זיהום. הדרך להבחין בין השניים היא  משך הזמן – זיהום מתפתח רק לאחר כיממה מהעקיצה הראשונית. עם זאת, לאחר העקיצה התגובה היא של אודם, נפיחות וגרד, דהיינו, תגובה אלרגית. רצוי לדעת, שלא תמיד ניתן להבדיל ביניהם, ולכן, כאשר הילד מגיע אלינו, אנו נותנים טיפול משולב – גם אנטיביוטיקה וגם נוגדי אלרגיה".

לראש העמוד לראש העמוד

בני נעקץ. איך אדע אם זו עקיצת יתוש או עקיצה של חרק אחר?

ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים: 

"מרבית התופעות נראות כעקיצות של יתושים, אך קיימות גם עקיצות של זבובים או חרקים אחרים. הנגעים הם באזורים החשופים של הגוף – גפיים ופנים – וזו דרך הזיהוי העיקרית. אם הילד מגיע אלינו, ברוב המקרים אנו לוקחים תרביות על מנת לוודא תצורות זיהומים נפוצות או נחשדות כמו בדיקת דם המסייעת בזיהוי קדחת הבהרות הנגרמת על ידי עקיצת קרצייה, אך זו נלקחת רק אם מדווח כי הילד/ילדה שהו בחברת כלב או גורים ואז ייתכן שנחשפו לעקיצת קרצייה. מרבית המקרים, כאמור, הם עקיצות 'רגילות', שהזדהמו בשל גירוד".  

לראש העמוד לראש העמוד

בני בן ה-14 מאוד בררן באוכל. הוא נגעל מירקות ומפירות, נגעל ממאכלים מבושלים וממרקמים של אוכל ולמעשה אוכל בעיקר פיתות עם חומוס. בדיקות הדם שעשינו לו לפני שנה היו תקינות והוא גדל רגיל. מה בכל זאת ניתן לעשות?

 

ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים, המרכז הרפואי הלל יפה: 

 

"הרגלי אכילה אצל ילד בן 14 לא ניתנים לשינוי בן רגע. הרגלי אכילה נרכשים מגיל שנה ולאורך כל החיים. דווקא בגיל ההתבגרות קיים קושי לבצע שינויים מהותיים בהרגלים שהושרשו לאורך תקופה. לאור תקינותן של בדיקות הדם, כפי שציינת, אני מניחה שגם מדדי הגדילה תקינים ולא מדובר במצב של חסרים תזונתיים, אלא יותר בהרגלים בלתי תקינים. לפיכך, אין בהכרח צורך בביצוע שינויים קיצוניים, בעיקר לאור העובדה שגיל ההתבגרות הוא שלב מורכב כשלעצמו.  

 

"ייתכן שמומלץ לחשוב על עריכת שינויים הדרגתיים בהרגלי האכילה של כל תושבי הבית, כולל היחשפות למזונות חדשים, ולנסות לשלב את האוכל שהוא אוהב (פיתה עם חומוס) עם מזונות מגוונים וחדשים. כמו כן, אפשר לנסות לדון עם הילד בחשיבות הבריאותית וההתפתחותית של החשיפה למזונות מגוונים. אם ההתעקשות נמשכת גם לאחר ניסיונות אלו, יש מקום להתייעצות עם גורם מקצועי כמו יועץ התנהגותי לגבי קשיים בפתיחות הקיימת אצל ילדך".  

לראש העמוד לראש העמוד

בתי בת עשר וחצי ולאחרונה התחילו לצמוח לה שערות בבית השחי ובערווה וגם מתחילים לראות ניצני שדיים. האם זה נורמאלי? האם זה לא עלול להיות בעייתי ולעצור את הצמיחה שלה לגובה?

תשובתה של ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים, המרכז הרפואי הלל יפה:

 

בעידן שלנו ידוע שהתבגרות מינית חלה בגילאים צעירים יותר מאשר בעבר. ההשערות לגבי הגורמים לכך רבות: תזונה, חשיפה לחומרים הורמונאליים, קרינה, שיפור בתנאי החיים ועוד.

 

הגדרת התבגרות מינית מוקדמת מוגדרת כהופעת סימני מין משניים אצל בנות לפני גיל 8, ואצל בנים לפני גיל 9.

 

אצל בנים, הופעת הסימנים מתחת לגילאים אלו מחייבת בירור מיידי בחשש להפרשה הורמונאלית בלתי תקינה. במקרה של הופעת סימני התבגרות מוקדמת אצל בנות (כאמור, מתחת לגיל 8 ) - יש לוודא שמדובר בציר הורמונאלי תקין – כלומר, לוודא שהסימנים הם בפיזור הורמונאלי המתאים למין. לדוגמא: הופעת ניצני שדיים כמהלך קודם להופעת שיער ערווה ושיער בבתי השחי. בדרך כלל תחלוף כשנה משלב הופעת שיעור בערווה עד הופעת מחזור וסתי תקין.

 

מרגע הופעת ההתבגרות המינית אצל בנות וקבלת המחזור יש השפעה על הגדילה. דהיינו, האצת הגדילה פוחתת. ההשפעה על הגובה הסופי נובעת הן משלב ההתבגרות וכן מגובה ההורים ולכן קשה לנבא רק על פי נתוני הופעת סימני ההתבגרות את ההשפעה הסופית על הגובה.

 

בכל אופן – במצבים שבהם ההתבגרות המינית מוקדמת (לפני גיל 8) או הגובה נמוך באופן קיצוני, ניתן להתערב על ידי מתן טיפול הורמונאלי אשר עוצר את ההתבגרות המינית (טיפול שכמובן שאינו יכול להחזיר אחורנית ממצאים שכבר קיימים) . הטיפול מתאים למצבים קיצוניים וניתן רק בהמלצת אנדוקרינולוג ילדים.

לראש העמוד לראש העמוד

מהי מחלת הסיסטיק פיברוזיס (CF)?

מחלת הסיסטיק פיברוזיס (Cystic Fibrosis) הינה מחלה תורשתית המועברת בצורה אוטוזומלית - רצסיבית. אדם ילקה במחלה זו אם יקבל גן פתולוגי מאמו ומאביו, כלומר על החולה להיות מבחינת הגן הומוזיגוטי. במידה שאדם נושא רק גן פתולוגי אחד בלבד, הוא אינו לוקה במחלה, אך עליו להיזהר בנישואיו ולוודא שבת זוגתו אינה נשאית גם היא.

 

מחלת ה-CF היא הגורם השכיח ביותר למחלת ריאה כרונית קשה. אחת הבעיות במחלת ריאה זו היא היווצרות כיח צמיג החוסם את דרכי הנשימה, ובמשך הזמן פוגם בתפקודן. הנזק הריאתי חושף את החולים לזיהומים חיידקיים אלימים, המחייבים אשפוז וטיפול אנטיביוטי מסיבי, בדרך כלל בהחדרה לווריד.

 

ככל שהשנים חולפות, הנזק הריאתי מתקדם, והחולים מגיעים לשלב של אי-ספיקה נשימתית המסכנת את חייהם. מערכת נוספת העלולה להיפגע קשות היא מערכת העיכול. החולה עלול ללקות בתת-ספיגה. גם מערכות נוספות בגוף עלולות להיפגע.

 

אין כיום טיפול ספציפי המסוגל לרפא את החולים ממחלתם. הטיפול הוא תמיכתי בלבד, וכולל כלכלה מיוחדת, פיזיותרפיה, תרופות מכייחות, טיפול אנטיביוטי מונע לצמצום הזיהומים הריאתיים וכו'. כל אלו משפרים את איכות החיים ומאריכים אותם. למרות טיפול זה, הרי בשלב מסוים זקוקים חולים אלה להשתלת ריאות ולעיתים גם להשתלת לב. יעד הטיפול העתידי הוא תיקון תפקוד הגן הפתולוגי.

לראש העמוד לראש העמוד

מהי מחלת ה-FMF?

מחלת FMF - Familial Mediterranean Fever - קדחת ים תיכונית, נפוצה בקרב יהודים יוצאי צפון אפריקה, ערבים, טורקים וארמנים. המחלה תורשתית ודרך העברתה מוגדרת כהעברה אוטוזומלית רציסיבית, כלומר יש צורך בזוג גנים פתולוגיים - מהאב ומהאם, כדי שהצאצא יהיה חולה. הסיכון שצאצא של זוג הורים, שכל אחד מהם נושא גן פתולוגי בודד, יהיה בעל זוג גנים פתולוגיים וילקה במחלה, הוא 25%. כל אחד מהורי הילד החולה נגוע בגן פתולוגי בודד מבלי שהוא עצמו חולה במחלה.

 

הגן הפתולוגי ממוקם על פני כרומוזום 16. ההנחה המקובלת כיום היא שבמחלה זו חסר חלבון מסוים (פרוטיאזה מסוימת), ולכן תרכובות כימיות מסוימות שבמצב רגיל מפורקות, אינן מפורקות. כתוצאה מחוסר פירוק זה מתחולל התהליך הדלקתי האופייני ל-FMF.

 

המחלה מתחילה בדרך כלל כבר בילדות. אופייניים לה התקפים של חום גבוה, כאבי בטן עזים, דלקת פרקים ולעתים כאבים בבית החזה. התקף כזה יכול להמשך משעות מספר ועד מספר ימים. תוארו גם מקרים נדירים שמשך ההתקף אצלם היה מספר שבועות.

 

אבחנת המחלה נעשית על פי מספר קריטריונים:

  • מוצא עדתי
  • קיום המחלה באחד או יותר מבני המשפחה
  • בדיקות דם
  • בדיקה גנטית המאשרת קיומו של גן פתולוגי

 

ניתן לצמצם משמעותית את מספר התקפי המחלה, חומרתם וסיבוכי המחלה על ידי נטילת תרופה - קולכיצין. מתוך ניסיון ידוע שאין כמעט תופעות לוואי של התרופה וניתן ליטול אותה במשך כל החיים. הקפדה על נטילתה של התרופה יכולה, למעשה, לאפשר חיים כמעט נורמאליים.

 

ללא טיפול עלולים להתפתח סיבוכים קשים כגון אי-ספיקת כליות שתחייב דיאליזה או השתלת כליה.

לראש העמוד לראש העמוד
דלג על Banners
Banners
בית ספר לסיעוד
דלג על Banners
Banners
נשים ויולדות
דלג על Banners
Banners
ילדים
דלג על Banners
Banners
רפואה משלימה
דלג על Banners
Banners
טיפ יומי
דרונט בניית אתרים
דלג על בר תחתון
בר תחתון
ניהול תכנים:
עבור לתוכן העמוד