סרטן המעי הגס – טיפים למניעה ולגילוי מוקדם

קבוצות הסיכון לתחלואה הן בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה, חולים במחלות מעי ואנשים מעל גיל 50. פרופ' פיירמן

ראשית מספר נתונים סטטיסטיים:  

סרטן המעי הגס נחשב לסוג הסרטן הקטלני ביותר בישראל ובעולם כולו, וגרף התחלואה והתמותה רק עולה בהתמדה. כ- 3,200 מקרים של סרטן המעי הגס מתגלים בישראל מדי שנה. רק כ- 50% מתוכם צפויים להירפא. בישראל אחד מכל 20 בני אדם עלול לחלות בסרטן המעי הגס.   

קבוצות הסיכון העיקריות הן: בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, החשופים באופן טבעי לסיכון גבוה יותר, חולים במחלות מעי שונות, למשל קוליטיס, או חולים שכבר עברו בעבר כריתת פוליפים, וגם – אנשים בריאים מגיל 50 ואילך, הנתונים בסיכון בינוני לחלות בסרטן המעי הגס.

כיצד נוכל למנוע תחלואה בסרטן המעי הגס? 

"שיטת המניעה הראשונית והבסיסית ביותר היא שמירה על אורח חיים בריא", אומר פרופ' פיירמן, "בתמצית מומלץ להקפיד על שלושה דברים:

• תזונה מאוזנת עתירת סיבים וסידן.
• שתייה מרובה של מים.
• ולא פחות חשוב – ביצוע פעילות גופנית קבועה.  

"אורח חיים בריא יסייע לשמור על פעילות מעי מסודרת, שתאפשר תחלופה תקינה של תאים ברירית המעי הגס.  

"שיטת המניעה המשנית היא ביצוע בדיקות לצורך איתור מוקדם של המחלה.

"קיימות היום מספר שיטות לאבחון סרטן המעי הגס, וכל אחת מהן, כאמור, מותאמת למקרה ולרמת הסיכון של מטופלים:

• בדיקה לאיתור דם סמוי בצואה – מדובר בבדיקה פשוטה יחסית, הנכללת בסל הבריאות, שאליה לרוב מפנה רופא המשפחה. זוהי בדיקה ראשונית ובסיסית שמומלץ לבצעה אחת שנה מגיל 50 ואילך. 
•  קולונוסקופיה –  זוהי בדיקה פולשנית של המעי הגס שמתבצעת דרך החלחולת, והיא הבדיקה היעילה והמדויקת ביותר. בעזרתה ניתן לאתר במועד פוליפים ולהסירם בו במקום. הבדיקה מומלצת לכל האוכלוסייה הנמצאת בסיכון מוגבר. הבדיקה נכללת בסל הבריאות ויש לבצעה בתכיפות שנעה בין אחת לשנה עד אחת לחמש שנים (תלוי בדרגת הסיכון).  לאחר גיל 50, מומלץ גם לאנשים בריאים (בסיכון בינוני לחלות בסרטן המעי) , לבצע את הבדיקה אחת ל- 10 שנים. 
• קולונוסקופיה וירטואלית – בדיקה הדומה במהותה לבדיקה הפולשנית, אך נעשית באמצעי דימות בלבד ועל כן אינה מאפשרת, כמובן, טיפול, במקרה של גילוי ממצאים כלשהם. הבדיקה אינה נכללת בסל הבריאות וניתן לבצעה כיום באופן פרטי בלבד. ההכנה אליה זהה להכנה לקראת קולונוסקופיה, אך בבדיקה זו קיים מרכיב קרינתי. יתרונה בכך שהיא מסוגלת לזהות ממצאים המצויים גם מעבר למעי. 

לכתבה המלאה»