דלג על Banners
Banners
לוגו וסלוגן חדש דף הבית
דלג על בר עליון משנה
בר עליון משנה
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר עליון
בר עליון

"ההורים מתבגרים – ועכשיו מה?"

לפעמים זה קורה בבת אחת ולפעמים בהדרגה, ההורה שלנו נופל למשכב או נחלש ומוצא עצמו נדרש לשינויים באורח חייו. ילדיו ומשפחתו הקרובה נדרשים לבצע היערכות מיידית לא פשוטה. למי פונים? כל מה שצריך לדעת בכתבה שלפניכם
10/01/2011
 
"הפיכת ההורה לתלוי או נזקק לסיוע יוצרת לחץ ומתח אצלו ואצל הקרובים לו"

אריאלה (שם בדוי), אלמנה בת 75, התגוררה בגפה וניהלה חיים פעילים ובריאים, עד שיום אחד החליקה בביתה, נפלה ושברה את פרק הירך. היא אושפזה בבית החולים ונותחה לתיקון השבר. בשל גילה המבוגר, ההחלמה הייתה איטית וממושכת. לצערה של אריאלה היא הפכה, בבת אחת, לתלויה בסיועם של אחרים, גם בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות. שלושת ילדיה של אריאלה נרתמו לסייע לאמם באירוע משברי זה, שהו לצידה לאורך האשפוז והחלו להתארגן לקראת חזרתה הביתה. לאחר האשפוז, הומלץ לאריאלה על תהליך שיקום, ולשם כך עברה למוסד שיקומי למשך כשבועיים. אך זו, ברור היה לה ולמשפחתה, רק ההתחלה. מעתה והלאה, עדיין מצפה תהליך שיקום ארוך, וכמובן, השינוי באורח החיים ברור מאליו. מה עושים מכאן? מה ניתן לעשות ומהן זכויותיה של אריאלה? 

 

"השינוי הפתאומי בחיי ההורה עקב מחלה מעסיק רבים מהבנים של ההורים המתבגרים", מסבירה עו"ס גליה בן ארי, מנהלת השירות הסוציאלי במרכז הרפואי הלל יפה. "בבת אחת, נוצר מצב שהורה, שהיה עצמאי לחלוטין, הופך לתלוי או נזקק לסיוע של בן הזוג או הילדים, דבר היוצר לחץ, מתח וחרדה הן אצל ההורה המטופל והן בקרב ילדיו או בן זוגו. הילדים רוצים לעזור, אבל מוצאים עצמם בסבך בירוקרטי ומתקשים לשאול את השאלות הנכונות.  

 

אז מה עושים?

"הדבר הראשון שכדאי לעשות", ממליצה בן ארי, "הוא לפנות לעובד הסוציאלי כבר בעת האשפוז. ישנם צעדים מידיים שניתן לבצע, בסיועו, כבר בבית החולים ואז נחסך 'זמן סחבת' מיותר. לעובד סוציאלי בבית החולים יש הרבה מידע שיכול להקל על המטופל ומשפחתו. הוא כבר יודע לתת תשובות לשאלות שהמשפחה לא יודעת לשאול, בלי קשר למצב הסוציו-אקונומי של המטופל".

ישנן משפחות שאין להן בעיה סוציו-אקונומית, ווהן לא תמיד יודעות שהן זכאיות לסיוע ומנסות להסתדר בכוחות עצמן. דבר זה גורם להפסד ימי עבודה ומקשה על ניהול חיים תקינים לכולם, ביניהם, כאמור, גם להורה המטופל".    

להלן רשימה חלקית וראשונית של דברים שכדאי לדעת:
 
עו"ס גליה בן ארי. "לפנות לעובדים הסוציאליים כבר בזמן האשפוז"

  בדיקת ההתאמה לשיקום . אם קיימת המלצה לשיקום מבית החולים, יש לקבל אישור מקופת החולים של המבוטח על מנת שזו תממן את ההעברה לשיקום מוסדי. ישנם יתרונות לשיקום מוסדי, כגון עבודה אינטנסיבית עם אנשי מקצוע בתקופת השיקום תוך שימוש במכשירים ועזרים שאין בביתו של המטופל. כמו כן, במוסדות אלו המטופל עובר תהליך של למידה והסתגלות למצבו החדש – הוא לומד כיצד להתאים את סביבת מחייתו למצבו החדש. לדוגמא, ביצוע פעילויות במטבח כאשר האדם על כיסא גלגלים או מסתייע בהליכון. במקומות אלו, ישנם גורמי מקצוע שיכולים לייעץ לגבי החזרה הביתה וכן לתת תמיכה נפשית. בתקופת שהייתו של המטופל במוסד שכזה, מתאפשרת לילדיו או לבן זוגו תקופה של התארגנות מחדש למצב החדש. 

זכויות ניצולי שואה למימוש מיידי . ניצולי שואה זכאים לרוב לקבלת 50 שעות עזרה לטיפול בבית עם החזרה הביתה, זכות שיכולה לסייע מאוד בימים הראשונים להסתגלות ועד לקבלת אישור לעזרה קבועה.  

מימוש חוק הסיעוד של הביטוח הלאומי . חוק זה קובע כי אדם התלוי בזולתו לביצוע פעילויות היום-יום זכאי לקבלת עזרה של מטפל מקצועי בהתאם לאמות מידה שקובע הביטוח הלאומי, הווה אומר, בהתאם למצבו התפקודי של המטופל. הבדיקה נערכת בבית המטופל על ידי גורם סיעוד מטעם הביטוח הלאומי. שעות הזכאות האפשריות הן בין 9.75 לבין 18 שעות שבועיות. שעות זכאות אלו ניתנות לחלוקה ומימוש לצרכי המטופל השונים, לא רק עבור סיוע של מטפל, אלא גם עבור:

  • אמצעי ספיגה כגון טיטולים למבוגרים. 
  • שירות של לחצן מצוקה. לחצן מצוקה נמצא בבית המטופל ומחובר למוקד אנושי 24 שעות ביממה. בעזרתו ניתן לקבל, במידת הצורך, עזרה רפואית. למשל, אם המטופל נפל בביתו, לחיצה על לחצן המצוקה תאפשר לו הגעה של איש צוות רפואי לביתו לקבלת טיפול ראשוני. גם קבלת שירות זה ניתנת בתמורה לאותן שעות זכאות, במידה שנקבעו. 

קבלת עזרה במסגרת חוק סיעוד מותנית בבדיקת הכנסות החולה, אך כמעט תמיד תינתן זכאות כלשהי. כאשר הזכאות נקבעת על 15 שעות ומעלה ניתנת אפשרות לאישור העסקת עובד זר. לעניין זה, חשוב לציין, כי כבר בבית החולים ניתן לקבל המלצה להעסקת עובד זר ובכך לקדם את תהליך קבלת העזרה למטופל לאחר מכן. בהקשר של השגת רישיון למטפל ועובד זר, ניתן גם להיעזר בחברות הסיעוד השונות. לחברות אלו ניתן להגיע בסיוע העובד הסוציאלי כבר בבית החולים.

 

מרכזי יום לקשיש. מרכזי יום לקשיש הינם מוסדות הקיימים כמעט בכל מועצה ועירייה. הם נותנים פתרון לתעסוקה ולטיפול במבוגרים במהלך השבוע, כמו גם סוג של מסגרת חברתית פעילה. כדאי לדעת שישנם מרכזי יום ייעודיים גם לתשושי נפש. "עבור המטפל העיקרי בקשיש תשוש נפש מדובר בהפוגה חיובית הן למשפחה המטפלת והן למטופל", אומרת בן ארי. גם כאן, ניתן לנצל את שעות הזכאות עליהן דובר לעיל בכדי לממן את השהות במרכז היום, וניתן לעשות זאת גם באופן פרטי. 

 

קבלת מוצרי עזר ופתרונות שונים מגופי סיוע שונים. קיימים גופים רבים, ביניהם "יד שרה" ו"עזר מציון", המספקים מענה למגוון שירותים, אבזרים ופתרונות, החל מכיסא גלגלים, הליכון, מיטה או מזרון, וכלה בפעילויות שיקומיות בטווחי הגילאים השונים, מתן ייעוץ משפטי וכו'. הפנייה לגופים אלו הינה באופן עצמאי, ושירותים רבים ניתנים ללא תשלום או עם הפקדת פיקדון כלשהו.

גוף סיוע נוסף הוא יד ריב"ה – ארגון הנותן ייעוץ   משפטי חינם לקשישים בנושאים שונים. ניתן ליצור עימם קשר דרך העובד הסוציאלי בית החולים, או באופן עצמאי.

טיפול ביחידות ההמשך של קופות החולים – במקרים שבהם יש צורך בטיפול המשכי בבית המטופל. מדובר, בדרך כלל, בטיפולים של זריקות, חבישות, טיפולי פיזיותרפיה, או אפילו בטיפול תומך מלא בבית ("הוספיס בית") למטופלים במצב סיעודי קשה או במצב סופני. טיפולים אלו ניתנים על ידי קופות החולים בהתאם למצב המטופל. על מנת לקבל שירותים אלו יש לפנות לעובד הסוציאלי כבר בעת האשפוז. במידה שהמטופל שוחרר – יש לפנות לרופא המטפל. גורמים אלו יזמנו את נציג יחידת המשך הטיפול בקופת החולים לקביעת תוכנית הטיפול המתאימה ומימוש הזכאות.

 שינויי דיור והתאמות לקשישים . לפעמים יש צורך לבצע שינוי מבני בבית המטופל לטובת דיור מוגן  – לדוגמא, להתקין מעקות, להרחיב פתחים כך שיוכל לנוע בכיסא גלגלים וכדומה. לאישור שינויים אלו יש לפנות לקופת החולים.

פרויקט "קהילה מוגנת". ישנן ערים שבהן מתקיימים פרויקטים אותם מפעילה העירייה, ובמסגרתם ניתנים שירותים מסוימים לבתיהם של קשישים לטובת רווחתם וביטחונם האישי. לדוגמא, ביצוע תיקונים של אנשי מקצוע. על מנת לבדוק אם שירותים כגון אלו נמצאים במקום מגורי הקשיש, ניתן לפנות לשירותי הרווחה ביישוב.

שירותי הרווחה המקומיים . פנייה לשירותי הרווחה במקום המגורים, בדרך כלל בטלפון, יכולה ללמד את משפחת המטופל על פרויקטים, שירותים ופעילויות נוספות שבהם ניתן להסתייע.

"המידע באשר להורה המתבגר הינו רב ביותר", מסכמת בן ארי, "וברור שכל מקרה לגופו. יש מי שיזדקק לסיוע רב יותר וגם יקבל אותו ביתר קלות בגלל היבטים פיזיים, ויש מי שיזדקק לסיוע זמני בלבד. מה שברור הוא, שברוב המקרים, בסופו של דבר, בן המשפחה - הילד או בן הזוג - הוא זה שנושא בנטל הטיפול. נטל זה מתבטא בלחץ וחרדה, בהפסד של שעות עבודה, בצורך בביצוע תיאומים רבים, ולא פעם גורם למתחים בין בני המשפחה. לאלו נוספים גם הקושי של ההורה להשלים עם מצבו החדש והקושי שבלהפוך תלוי בילדיו. בהקשר זה, יש לציין, כי קיימות קבוצות תמיכה שונות.

לפרטים מומלץ לפנות לשירותי הרווחה או העובדים הסוציאליים בקופות החולים. כמו כן, חלק מהמידע ניתן לקבל באתרי האינטרנט של הגופים והמוסדות המוזכרים.

 
הדפסשלח לחבר
דלג על Banners
Banners
בית ספר לסיעוד
דלג על Banners
Banners
נשים ויולדות
דלג על Banners
Banners
ילדים
דלג על Banners
Banners
רפואה משלימה
דלג על Banners
Banners
טיפ יומי
דרונט בניית אתרים
דלג על בר תחתון
בר תחתון
ניהול תכנים:
עבור לתוכן העמוד