למען המטופלות

"המחסור בכוח אדם במערכת הבריאות בא לידי ביטוי בכל אחד מהסקטורים – רופאים, אחיות, כוח עזר ואפילו במערך האדמיניסטרציה. אישה שמגיעה לבדיקה גינקולוגית או למרפאת טרום ניתוח – אין מי שיכוון אותה, ידריך מה צפוי לה במהלך היום, אילו בדיקות היא נדרשת לבצע, איך היא קובעת תור להמשך טיפול ועוד", מציין מנהל מחלקת נשים וגינקו-אונקולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה פרופ' אילן ברוכים, שיזם את הפרויקט בסיוע הממונה על קידום מעמד האישה בבית החולים עו"ד ליהי רון, ורכזת המתנדבים דניאלה עקב.

"לצערנו, בשל מגבלות כוח האדם במערכת הבריאות בכללותה, אין אפשרות להצמיד לכל רופא/ה, אחות שתהיה נוכחת בחדר הבדיקה, ובפועל הרופאים מקבלים את המטופלות בחדר לבד, והמטופלות לא תמיד חשות בנוח במצב זה, בפרט כשמדובר בבדיקה אינטימית. על מנת להעניק להן חווית שירות טובה יותר, החלטנו לגייס מתנדבות שילוו את המטופלות משלב הגעתן למרפאה ועד יציאתן הביתה. הן מקבלות את המטופלות בבוקר, נכנסות איתן לחדר הבדיקה, מלוות אותן בבדיקת האולטרה-סאונד וכן במהלך הדיון וההסברים שהן מקבלות על ההליך הטיפולי והניתוחי. לאחר מכן הן מסייעות בהזמנת תורים לבדיקות אולטרה-סאונד, CT וכל מה שנדרש", מסביר פרופ' ברוכים. "לא פעם נשים, חלקן צעירות לפני גיוס או חיילות, מגיעות לבדן למרפאה ולבדיקה. עצם הנוכחות של אישה נוספת בחדר גורמת להן לתחושה נינוחה יותר".

"מבקשות להחזיק להן את היד"

אחת המתנדבות בפרויקט היא רותי מושקוביץ, בת 72 מחדרה, נשואה, אם לשתי בנות וסבתא לחמישה נכדים. רותי היא מנהלת בית ספר ארלוזרוב בחדרה לשעבר. לאחר שיצאה לפנסיה, החליטה להתנדב למען הקהילה. במשך 12 שנים התנדבה ביחידת המחקר של המרכז הרפואי הלל יפה ולפני כחצי שנה החלה להתנדב במרפאות טרום ניתוח ובמחלקת נשים. אחת לשבוע היא מתייצבת מוקדם בבוקר, מקבלת בחיוך את המטופלות שמגיעות למרפאה, מלווה אותן בשלב הקבלה, הבדיקה, מילוי הטפסים ועד שהן יוצאות הביתה.

"בזמן הטיפול/הבדיקה, אני נמצאת יחד עם המטופלת בחדר, כדי שתרגיש נינוחה יותר, ומסייעת לה בכל מה שצריך. יש מקרים מאוד קשים, כמו נשים שחולות בסרטן בלתי הפיך או בחורות צעירות שחולות בסרטן צוואר הרחם וצריכות לעבור כריתת רחם. אני מגייסת את כל הכוחות שלי ומנסה לחזק ולתמוך בהן כמה שאפשר. לא תמיד זה פשוט. לפעמים אני חוזרת הביתה עם תחושות מעורבות: מצד אחד אני נחשפת למקרים כואבים, אבל מצד שני, אני משדרת למטופלת עוצמה וחוזק כדי לתמוך וללוות אותה ברגעים קשים אלה. לא פעם המטופלות בעצמן מתוודות בפני שעצם הנוכחות שלי בחדר נותנת להן הרגשה טובה ויש כאלה שגם מבקשות ממני להחזיק להן את היד ולהתלוות אליהן לאורך כל השהייה בבית החולים. הדבר הכי חשוב לי הוא לתת למטופלת את ההרגשה שהיא יכולה לסמוך עליי בכל דבר", מציינת רותי.

באחת הפעמים הגיעה למרפאת טרום ניתוח בחורה צעירה יחד עם אמה. רותי ליוותה אותן לאורך כל היום, הסבירה להן מה הולך לקרות, סייעה להן בקביעת תורים לבדיקות והדריכה אותן לקראת הניתוח. כעבור מספר ימים ניגשה אליה בבית קפה אותה בחורה צעירה וחיבקה אותה. "לקח לי רגע להבין מי הבחורה הזו. היא ראתה אותי מרחוק ובאה אליי במיוחד כדי להודות לי על הליווי והעזרה, וציינה כמה חשובים ומשמעותיים היו עבורן הליווי והתמיכה שלי. התרגשתי מאוד והתמלאתי סיפוק רב".

מימין לשמאל: אפרת רוסקוב, נחמה אלטמן ורותי מושקוביץ

"השירות הלאומי שלי"

נחמה אלטמן, בת 72 מפרדס חנה, נשואה, אם לשלושה ילדים וסבתא ל-14 נכדים. נחמה עבדה כמזכירה בבית ספר ועם פרישתה לפנסיה החליטה לתרום לחברה. למעלה מעשור היא מגיעה מדי שבוע למרכז הרפואי הלל יפה ומקבלת מטופלות במרפאת טרום ניתוח. כששואלים את נחמה מה הסיבה שהחליטה להתנדב, היא עונה: "כשאישה מיועדת לניתוח של הסרת גידול סרטני מצוואר הרחם, לדוגמה, היא נמצאת בלחץ נפשי עצום וצריכה מישהי שתתמוך בה, תסייע לה בכל מה שנדרש. לא תמיד הן במצב נפשי טוב ויודעות לשאול את כל השאלות, ותפקידי ללוות אותן ולסייע להן בכל דבר כדי להקל על התהליך. ההתנדבות, מבחינתי, היא עבודה לכל דבר. יש לי מחויבות להגיע מדי שבוע ואני יודעת שכולם מחכים לי – הצוות הרפואי, האחיות, המזכירה, וכמובן, המטופלות. אני זו שפוגשת אותן ראשונה, מסבירה להן על מהלך היום, נמצאת איתן בשלב הבדיקה ומסייעת להן בתיאום הבדיקות".

המפגש של נחמה ורותי עם המטופלות לא מסתיים במרפאה. הן פוגשות אותן גם במהלך אשפוזן במחלקה. "אי אפשר לתאר את תחושת הסיפוק כשאני נכנסת לבקר את המטופלות במהלך האשפוז, לאחר שעברו את הניתוח. הן כל כך שמחות לראות אותי ולא פעם אני מוצאת את עצמי יושבת לידן, מקשיבה, מכילה ותומכת בהן. גם לאחר שחרורן הביתה, אני יוצרת איתן קשר טלפוני כדי לבדוק איך הן מרגישות ובמידה שיש להן שאלות, אני זו שמתווכת בינן לבין הצוות הרפואי והסיעודי", מסבירה נחמה.

מבחינת נחמה זו מעין סגירת מעגל. "בצעירותי לא עשיתי שירות לאומי ובדיעבד הצטערתי על כך מאוד. עכשיו אני מרגישה שזו סגירת מעגל, שזה השירות הלאומי שלי, זו תרומתי לחברה".  

"תחושת סיפוק אדירה"

אפרת רוסקוב, בת 55, נשואה ואם לשלושה, מתגוררת בקיסריה. אפרת יצאה לפנסיה בשנת 2020, לאחר שירות אינטנסיבי של למעלה מ-25 שנה במשרד הביטחון. כשילדה ב"הלל יפה" את בנה הבכור, הוא נולד פג. במסגרת האשפוז בפגייה, ראתה אפרת נשים שבאו באופן קבוע להתנדב ולהאכיל פגים. "המחווה הזו נראתה לי כמשהו עוצמתי. אני זוכרת שהייתי מסתכלת עליהן ותוהה איזו תחושת סיפוק אדירה זו. הבטחתי לעצמי שכשאצא לפנסיה אבוא להתנדב כאן".

אך רצונות לחוד ומציאות לחוד. הקורונה החלה להתפשט ולא ניתן היה להתנדב במחלקות האשפוז ובפרט בפגייה. כעבור שנה קיבלה אפרת הצעה מרכזת המתנדבים בבית החולים להתנדב בפרויקט "מאישה לאישה". "מאוד התחברתי לרעיון, לצורך, לשליחות. בתור אם לנערה צעירה, אני מודעת לתחושה ולאי-נעימות כאשר מגיעים לראשונה לרופא/ת נשים לצורך בדיקה גינקולוגית. זו סיטואציה מביכה ולא נעימה. הרבה נשים מגיעות למרפאות לבדן ומרגישות לא בנוח, בין אם מדובר בחיילות, נערות צעירות שנכנסו להריון ורוצות לעבור הפלה או כאלה עם בעיות הורמונאליות, וכן נשים מהמגזר הערבי, שלא פעם אינן דוברות עברית ולא מבינות מה עליהן לעשות. כשאני נמצאת איתן בחדר אני רואה שהן משוחררות יותר. יש לא מעט מקרים שבהם הרופא/ה שואלים שאלות אישיות, לדוגמה על שימוש באמצעי מניעה, כאבים בזמן קיום יחסי מין, הפרשות וגינאליות, שלא תמיד נעים לדבר על זה, והנוכחות שלי מסייעת להן".

אפרת נזכרת במקרה שבו הגיעה למרפאה אישה צעירה עם תינוקת, שנאלצה לעבור הליך רפואי ובאותו הזמן התינוקת שלה לא הפסיקה לבכות. הצעתי לה להחזיק את התינוקת ולהרגיע אותה. הייתי שם לצידה עם התינוקת על הידיים והיא יכלה לעבור את הטיפול ללא הפרעה. מילות התודה שלה מילאו אותי בתחושת סיפוק אדירה. עצם העובדה שנמצאת איתך עוד אישה שתומכת, מחזיקה לך את היד או מסייעת לך במה שצריך – זה בהחלט לא מובן מאליו".

פרופ' ברוכים מסכם: "בזכות אותן מתנדבות נפלאות, המטופלות שלנו זוכות לחוויית שירות מדהימה ואנו רואים זאת בסקרי שביעות הרצון. העובדה שיש אישה נוספת שמלווה את המטופלת בביקורה במרפאת נשים ונוכחת בחדר בזמן בדיקה גינקולוגית, או שמלווה מטופלות לאורך היום במרפאת טרום ניתוח ולאחר מכן נפגשת איתן במהלך האשפוז במחלקה – זה שירות אישי יוצא דופן, שאני ממליץ לכל מרכז רפואי ליישם. גם לנו, כצוות רפואי וסיעודי, השירות הנפלא של המתנדבות מסייע מאוד בליווי ובהדרכה במרפאה ולפני ניתוח, כך שאנו מעניקים את מלוא תשומת הלב והזמן לטיפול המקצועי והטוב ביותר עבור כל מטופלת שלנו".