דלג על בר עליון משנה 3
בר עליון משנה 3
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר עליון 3
בר עליון 3

"העונה של הפה והגפיים"

5/11/2013

עונת הסתיו הגיעה ועמה מספר מאפיינים, שאחד מהם הוא מחלת הפה והגפיים (הנקראת בטעות הפה והטלפיים – שהיא מחלה הקיימת רק בקרב בעלי חיים). בשבוע החולף הגיעו למרכז הרפואי הלל יפה עשרות ילדים מחדרה והסביבה עם תופעות של חום, פריחה ונגעים בעור ובפה, המאפיינים את מחלת הפה והגפיים.

 

 

מהי המחלה וכיצד נדבקים?

 

"מדובר במחלה ויראלית הנגרמת על ידי וירוסים מקבוצת האנטרו-וירוס, ששמה ניתן לה בשל הגורמים המאפיינים אותה, פריחה ושלפוחיות בכפות הידיים והרגליים המלווה בגרד, ובהמשך, פצעים כואבים בפה ובחך (אפטות)", מסבירה ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים של המרכז הרפואי הלל יפה. "כמו כל מחלה ויראלית, גם זו מחלה המועברת מגע של רוק או במגע של משטחים נגועים מזוהמים. זו אולי הסיבה שראינו כמות גדולה יותר של ילדים בתקופה האחרונה, כי המחלה 'מסתובבת' בין גני הילדים", היא מנסה להסביר מדוע קיים צבר המקרים בשבוע החולף.

 

 

טיפול והקלה על התסמינים המאפיינים

 

המחלה אינה מלווה תמיד בחום, נמשכת כשבוע ימים וחולפת מעצמה, אם כי נדרש טיפול תומך הכולל נוזלים ובעיקר משחות המקלות על הכאב הנגרם לילד בשל הנגעים בפה. בעניין זה, יש לציין, ניתן להיעזר גם במאכלים קרים כגון גלידה וקרטיבים, המסייעים להקלה על הכאב.

 

"ישנם דיווחים כי חלב עזים מקל גם הוא על הטיפול באפטות בפה", מציינת ד"ר קליין, "אך אין לכך הוכחה מדעית. בכל מקרה, אין מניעה לנסות שיטה זו, כל עוד עושים שימוש בחלב מפוסטר". עוד חשוב לדעת, כי הנגעים בידיים וברגליים יעברו מעצמם. לכן, יש להימנע בהתעסקות מיותרת בפצעים אלו בכדי למנוע זיהום משני.

 

הקושי לאכול ולשתות שיוצרים הפצעים בפה הוא הסיבה שמביאה, בסופו של דבר, את הילד לקבלת טיפול רפואי בחדר מיון – החשש מהתייבשות. בעניין זה, מבקשת ד"ר קליין מההורים להיות עם "היד על הדופק": "יש לעקוב אחר מתן השתן של הילד ולהקפיד על שתייה מרובה. במידה שילד מסרב לשתות לאורך זמן, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי שיכלול עירוי נוזלים. זוהי אמנם מחלה הנחשבת קלה, אך קיימת האפשרות, הנדירה, לסיבוכים שיביאו לדלקת קרום המוח".

 

 

 

"לעקוב אחר השתן של הילד ולהקפיד על שתייה מרובה"

 

 

 

מניעת הדבקה

 

כאמור, המחלה מועברת במגע עם משטח מזוהם, ברוק, ובמקרה של תינוקות – במגע עם צואה בחיתול (הווירוס קיים גם בצואה). אי לכך, הקפדה על רחיצת ידיים והיגיינה, הן הדרך הטובה ביותר למנוע הידבקויות. "יש לציין", מסבירה ד"ר קליין, "כי המחלה היא יותר מחלת ילדות, בעיקר משום שרוב המבוגרים לקו בה בצורה כזו או אחרת בגיל ילדות ופיתחו נוגדנים. בכל מקרה, מבוגרים שלוקים במחלה, יקבלו אותה, לרוב, בצורה קלה בלבד".

 

באשר לחזרה לגן, ד"ר קליין ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל על הזמן הנכון, במצב שבו הילד אינו מידבק עוד, וכמובן, כאשר החום יורד ומצבו הפיזי של הילד מאפשר זאת.

 

"מדובר במחלה שאופי תסמיניה יותר מציק ממסוכן", מסכמת ד"ר קליין. "הילדים שאושפזו במחלקה היו במצב קל ונזקקו לתמיכת נוזלים, בעיקר כי סירבו לשתות ולאכול והגיעו לכדי התייבשות. אלו שוחררו לביתם לאחר כיממה. מה שחשוב הוא, כמעט כמו בכל מחלה ויראלית – לשמור על היגיינה בכדי לנסות ולהימנע מהדבקה, ובמידה שאכן מתרחשת הדבקה לעקוב אחר משק המים של הילד עד להיעלמות הנגעים ועימם המחלה".

 

 
הדפסשלח לחבר

עוד במה חדש

דלג על Banners
Banners
מרפאות ושירותים - ילדים
דלג על Banners
Banners
מלר"ד ילדים
דלג על Banners
Banners
מרכז חינוכי - ילדים
דלג על Banners
Banners
כניסת משתמש - ילדים
דלג על Banners
Banners
עבור לתוכן העמוד