דלג על Banners
Banners
לוגו וסלוגן חדש דף הבית
דלג על בר עליון משנה
בר עליון משנה
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר עליון
בר עליון

הפקק הלא נכון: פקקת ורידית

הופעת קרישים בוורידים הנמצאים בתוך השרירים עלולה לגרום לתסחיף ריאתי, להפרעה של ניקוז הדם בגפיים ועוד. ד"ר אלכסנדר קנטרובסקי, מומחה בכירורגיית כלי דם ביחידה לכירורגיית כלי דם של המרכז הרפואי הלל יפה, מסביר על התופעה והדרכים לאבחון, טיפול ומניעה
13/12/2011

מהי פקקת ורידים עמוקה? זוהי תופעה של הופעת קרישים בוורידים עמוקים (ורידים הנמצאים בתוך השרירים. רוב הדם שמתנקז מהגפיים מתנקז דרך המערכת העמוקה) של הגפיים.

 

ההסבר הקלאסי להופעת פקקת ורידית עמוקה מתבסס על 3 היבטים: 

  1. חבלה לדופן הווריד – מכה או פגיעת טראומה. 
  2. חוסר תנועה של דם בוורידי הגפה, כמו למשל לאחר גיבוס ו/או לאחר שיתוק. בזמן ניתוח ממושך, טיסה ממושכת ועוד.  
  3. תפקוד לקוי של מערכת הקרישה בגוף.  

ישנם שני מנגנונ ים בגוף – האחד ממיס קרישים והאחד שמייצר אותם (זו הגנה של הגוף בפני דימומים). כשיש אירוע חריף כלשהו שגורם להיווצרות קריש דם, הקריש מתחיל לגדול ולהתפשט בתוך הווריד, אז נוצרת הפקקת, שאפשר לאבחן אותה. מגודל מסוים אף אפשר לראות אותה בבדיקת הדמיה.

 

צילום רנטגן של כלי הדם

 

מה הסכנה של הפקקת? 

  • תסחיף ריאתי – מצב שבו קרישי הדם מגיעים לריאות עם זרם הדם. קרישים אלו חוסמים מעבר של דם לריאות, ובעוצמה רבה הם יכולים לסכן את החולה. הנשימה אינה יעילה, הדם אינו מתחמצן ונוצרים קשיי נשימה עד כדי חנק. תסחיף ריאתי יכול להופיע בדרגות קלות של שיעול וגם להתפתח עד לאי ספיקה נשימתית ומוות.  
  • תסמונת פוסט-טרומבוטית – סיבוך מקומי. במצב הזה נוצר נזק בתוך הגפה עצמה, כתוצאה מהפרעה לניקוז של הדם מהגפה בגלל חסימה של חלק מהוורידים על ידי הקרישים, או הרס מסתמים של ורידים עמוקים.  

גורמי סיכון: 

  • פקקת ורידית עמוקה בעבר – אם למישהו כבר הייתה פקקת בעבר, היא עלולה לחזור. כמו כן ישנו סיכון בהיבט תורשתי. אם מישהו מהמשפחה סבל מפקקת.  
  • גידולים ממאירים בגוף  ישנם מקרים שבהם הפקקת מופיעה לפני הגידול ומסמנת את היווצרותו.
  • נסיעה ממושכת בישיבה או טיסה (מעל חמש שעות) – הישיבה הממושכת ללא תזוזה וללא ניידות, התייבשות בגלל האוויר בתוך המטוס ושתיית משקאות חריפים משתנים במהלך הטיסה. סיבה מדויקת לעניין זה אינה ברורה, רק ידוע שזה יכול לקרות.  
  • עודף משקל.  
  • ניתוחים בהרדמה הנמשכים מעל 30 דקות, במיוחד ניתוחים גינקולוגיים, אורתופדיים ונוירו-כירורגיים.  
  • היעדר ניידות כתוצאה מאירוע מוחי או גיבוס.  
  • טיפול הורמונאלי כגון גלולות למניעת היריון או טיפול הורמונאלי בתקופת הבלות.  
  • טראומה קשה במיוחד לגפיים תחתונות (תאונת דרכים למשל).  
  • קרישיות יתר.  

מניעה 

המניעה כוללת: 

  • טיפול תרופתי. 
  • ניידות מיידית – לדאוג להיות בתנועה. בטיסה לקום מדי פעם, לבצע פיזיותרפיה לאחר ניתוחים, ולקום מוקדם מהמיטה לאחר ניתוח.  
  • אגידה אלסטית – גרב אלסטי – מקטינה את נפח הרגל (מונעת בצקת) ומגבירה מהירות זרימה דרך הוורידים.  
  • טיפול מכאני – מכשירים שיוצרים לחץ לסירוגין על הגפה. יכול להיות מחובר לחולה בזמן הניתוח על מנת למנוע מצב של פקקת. במכשירים אלו נעשה שימוש גם במסגרת פיזיותרפיה למשותקים.  

 

יש לזכור כי תסחיף ריאתי הוא הסיבה השכיחה ביותר לתמותה בלתי צפויה לאחר ניתוחים כגון כריתת רחם, ניתוחי בטן בכירורגיה כללית ובניתוחים אורטופדיים, במיוחד בהחלפת מפרקים.

 

אבחנה: 

ב-50% מהמקרים אין סימנים מזהים לפקקת ורידים. הסימנים שכן יכולים להופיע, בדרך כלל מופיעים מאוחר, ומתבטאים בנפיחות של השוק, רגישות מקומית, אודם.  

האבחנה נעשית בכמה דרכים: 

  • על ידי בדיקת דופלקס (שילוב של מכשיר אולטרה-סאונד עם מכשיר דופלר – הראשון מראה את התמונה והשני מאפשר להעריך את הזרימה בדם). זוהי בדיקה בלתי פולשנית, אבל היא פחות יעילה בוורידים קטנים מאוד או באגן.  
  • בדיקת CT – זוהי בדיקה מצוינת לאבחנה של פקקת בוורידי האגן ולאבחנה של תסחיף ריאתי. אך היא כרוכה בקרינה ומתן חומר ניגוד.  
  • ביצוע בדיקת דם – D-DIMER  – בדיקה שבודקת את ריכוז החומר שנוצר בתהליך הפירוק של הפקקת. הבדיקה היא יעילה אך ורק כשהתוצאה שלילית. כלומר, כשהתוצאה תקינה – אין פקקת, אך כשריכוז החומר גבוה, זה לא אומר שום דבר, כי הוא יכול להיות גבוה גם במצבים אחרים.  

טיפול: 

  • הטיפול הבסיסי ביותר כולל מתן נוגדי קרישה בזריקה וממשיך בטיפול בכדורים למספר חודשים (שלושה עד שישה). משך הטיפול בנוגדי קרישה תלוי במצב קרישיות היתר של האדם.  
  • אגידה אלסטית (גרביים אלסטיים) – אלו מונעים את התסמונת הפוסט-טרמבוטית, המתבטאת בבצקת כרונית, שינויים תמידיים בעור והופעת כיבים קשיי ריפוי (פצעים פתוחים שחוזרים כל הזמן). השימוש בגרב אלסטי צריך להתחיל מיד לאחר האבחנה ויש לנייד את החולה מיד כשהוא גרוב בגרביים אלסטיים (זאת בניגוד לגישה המקובלת עד כה שהמליצה על שכיבה במיטה לתקופה של מספר ימים). השימוש בגרב צריך להימשך לפחות שנתיים. הוכח כי זה מפחית הופעה של תסמונת פוסט-טרמבוטית לפחות ב-50%.  
  • טיפול טרמבוליטי (המסה של הקריש) – טיפול המיועד בעיקר לפקקת בוורידי האגן. זהו טיפול פולשני שדורש הכנסה של צנתר לתוך הווריד הפקוק והזלפה של תרופה ממיסת קרישים במשך מספר שעות. הוא ניתן בעיקר כשהאבחנה היא מוקדמת ומעורבים ורידים גדולים כמו ורידי אגן או ירך. חלופה לטיפול זה היא טיפול ניתוחי של הוצאת הקרישים. היום מבצעים אותו בעיקר כשיש הוריות נגד טיפול טרומבוליטי.  
  • טכנולוגיה של הכנסת צנתר מיוחד שמפרק קרישים בתוך הווריד בצורה מכאנית. זו מתאימה לביצוע טיפול טרומבוליטי. היא מהירה ובטוחה יותר.

למחלקת כירורגיית כלי דם»

 
הדפסשלח לחבר
דלג על Banners
Banners
בית ספר לסיעוד
דלג על Banners
Banners
נשים ויולדות
דלג על Banners
Banners
ילדים
דלג על Banners
Banners
רפואה משלימה
דלג על Banners
Banners
טיפ יומי
דרונט בניית אתרים
דלג על בר תחתון
בר תחתון
ניהול תכנים:
עבור לתוכן העמוד