דלג על Banners
Banners
לוגו וסלוגן חדש דף הבית
דלג על בר עליון משנה
בר עליון משנה
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר עליון
בר עליון

עלייה מדאיגה: בכל שנה מאובחנים יותר חולים בסרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הינו כיום השני בשכיחותו בתחלואה ובתמותה, אולם הודות לבדיקות מהימנות לאיתור וזיהוי גידולים בשלב מוקדם, אבחנה שלו אינה גזר דין מוות. מנהל היחידה לכירורגיה זעיר-פולשנית בהלל יפה ד"ר ויאצ'סלב זילברמינץ מסביר
11/03/2021


ד"ר ויאצ'סלב זילברמינץ

סרטן המעי הגס הינו סוג הסרטן השני בשכיחותו לאחר סרטן השד בקרב נשים וסרטן הערמונית בקרב גברים. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,200 חולים חדשים. גם בשיעורי התמותה נמצא סרטן זה כגורם השני בשכיחותו ביחס לסוגים אחרים. עם זאת, סרטן המעי הגס אינו בהכרח גזר דין מוות. לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, מנהל היחידה לכירורגיה זעיר-פולשנית במרכז הרפואי הלל יפה ד"ר ויאצ'סלב זילברמינץ, מסביר על חשיבות הגילוי המוקדם, הטיפולים הקיימים ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לצמצם את הסיכון לחלות במחלה.

 

אבחון מוקדם

"במרבית המטופלים, אבחנה של סרטן המעי הגס אינה שווה לגזר דין מוות. ישנן בדיקות סקר לאבחון מוקדם של המחלה, המאפשרות לאתר ולזהות גידולים בשלב מוקדם יחסית ולטפל בהם באופן מידי. ישנה חשיבות רבה לבדיקות אלה, המאפשרות לאתר פוליפים בשלב טרום-ממאיר או לגלות גידול סרטני בשלב מוקדם, וכך למנוע את התפתחות הסרטן או, לכל הפחות, להעלות את סיכויי הריפוי", מסביר ד"ר ויאצ'סלב זילברמינץ, מנהל היחידה לכירורגיה זעיר-פולשנית במרכז הרפואי הלל יפה.

 

ישנן שלוש בדיקות עיקריות לאבחון:

 

דם סמוי בצואה - בדיקה זו מאפשרת גילוי של שרידי דם בצואה. אם אכן נמצא דם בצואה, יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם האפשרי, שכן יש סיכוי גבוה מאוד להימצאות פוליפ מתקדם או גידול סרטני. לעתים תיתכן תשובה שלילית, על אף הימצאותו של גידול, ולכן חשוב להיות ערניים לסימנים המוקדמים, ולפנות לרופא במידה שמופיעים.

 

קולונוסקופיה – בדיקה הנעשית תוך כדי טשטוש ונמשכת כ-20 דקות. בבדיקה זו ישנה אפשרות לכרות פוליפים שפירים וכך למנוע מהם להפוך לסרטניים. בישראל הבדיקה נמצאת בסל הבריאות עבור אנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן המעי או בעקבות תלונות כמו שינוי בהרגלי היציאה, דימום רקטלי, כאבי בטן או למי שהתגלה אצלו דם סמוי בצואה.

 

CT קולוגרפי-וירטואלי (קולונוסקופיה וירטואלית) - בדיקה הנעשית על ידי החדרת צינור קטן לפי הטבעת. במהלכה מנפחים את המעי באוויר ומבצעים בדיקת CT. רגישות הבדיקה לגילוי של פוליפים או גידולים גבוהה, אך במידה שמתגלה ממצא, לא ניתן להסירו ונדרש לבצע קולונוסקופיה.

 

הטיפולים

רוב המטופלים החדשים המאובחנים עם סרטן מסוג זה מתחילים את הטיפול על ידי כירורג כדי להוציא את הגידול. "בשני העשורים האחרונים נכנסה לתחום כירורגיית המעי הגס טכניקה של ניתוחים בגישה 'זעיר-פולשנית'. שיטת ניתוח זו נעשית דרך מספר פתחים זעירים בדופן הבטן, דרכם מכניסים מכשירים מיוחדים ומצלמה מתקדמת (לפרוסקופ) המאפשרת את כריתת הגידול והוצאתו מחלל הבטן, לאחריו נותר חתך קטן יחסית בדופן הבטן. שיטה זו מחליפה את השיטה הישנה, שבה התבצע חתך ארוך לאורך הבטן, המשאיר צלקת בולטת יותר", מציין ד"ר זילברמינץ.

 

האם הטכניקה החדשה עדיפה על הישנה?

התשובה היא כן! מחקרים רבים הוכיחו כי כריתה של הגידול בשיטה הלפרוסקופית בשוליים הנדרשים ובשלמותו, תוך מניעת פיזורו, היא לא פחות טובה מהטכניקה הישנה. היתרון של הניתוח הלפרוסקופי הוא שהוא גורם לטראומה קטנה יותר לחלל ודופן הבטן, כך שאחרי הניתוח המטופלים סובלים פחות מכאבים, מחלימים מהר יותר, נזקקים לפחות ימי אשפוז וסובלים פחות מפגמים קוסמטיים וצלקות ארוכות בדופן הבטן. יתרונות נוספים של ניתוחים לפרוסקופיים הם באפשרות לבצע סקירה מדוקדקת של כל חלל הבטן, לשלב ניתוח של אזורים ואברים שונים בבטן, לדוגמה כריתת מעי גס ימני בשל גידול יחד עם כריתת כיס מרה בשל אבני מרה – הכול באותו ניתוח.

 

האם הטכניקה הלפרוסקופית מתאימה לכולם?

התשובה היא לא. טכניקה זו פחות מתאימה למטופלים שעברו מספר ניתוחי בטן קודמים, או למטופלים הסובלים מגידולים בשלבים מתקדמים מאוד. ההחלטה על טכניקת הניתוח הינה פרטנית לכל מטופל ומטופל, בהתאם למצבו הרפואי. עם זאת, ללא ספק הרוב המכריע של המטופלים אמורים להתנתח בגישה זעיר-פולשנית כאופציה המועדפת. לאחר הוצאת הגידול, המטופל מגיע למכון/למחלקה האונקולוגית, שם מתקבלת החלטה טיפולית לגביו.

 

ומה הלאה?

"במרכז הרפואי הלל יפה יש לנו צוות רופאים מנוסה בניהולה של ד''ר ולריה סמניסטי, המתמחה בטיפול בגידולי מערכת העיכול, היודע להתאים טיפול מיטבי עבור חולים אלה. בחלק מהמקרים המטופלים ייאלצו לעבור טיפול כימותרפי משלים, ובחלקם אף לא יהיה צורך בטיפול כלשהו, אלא במעקב בלבד", מציין ד"ר זילברמינץ.

 

המלצות

נשים וגברים מעל גיל 50, חשוב שיבצעו בדיקת דם סמוי בצואה, לפחות פעם בשנה, כדי למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס או לגלות אותו בשלב מוקדם ככל האפשר.

 

במידה שמבחינים בתסמינים כלשהם הקשורים במערכת העיכול שאינם חולפים, קרי כאבי בטן ממושכים, דם בצואה וכו' - חשוב לפנות לרופא להמשך בירור.

 

קרובי משפחה מדרגה ראשונה לחולי סרטן המעי הגס חייבים לבצע בדיקת קולונוסקופיה כבר מגיל 40.

 

ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן על ידי אימוץ אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת, אכילת פירות וירקות טריים, דגנים מלאים, הפחתה בצריכת מזון מעובד ובשר אדום, ביצוע פעילות גופנית סדירה וכן להימנע מעישון.

 

ד"ר זילברמינץ מסכם: "במידה שאתם סובלים מתופעות שונות במערכת העיכול שאינן חולפות או אם יש לכם קרוב משפחה שחלה בסרטן המעי הגס, חשוב שתבצעו את הבדיקות המוקדמות כדי לוודא שאינכם סובלים מפוליפ טרום-ממאיר או מגידול סרטני. זכרו, גילוי מוקדם מציל חיים – זוהי לא קלישאה!"

 
הדפס

עוד ב"מה חדש"

דלג על Banners
Banners
הלל יפה אונליין צד
דלג על Banners
Banners
בית ספר לסיעוד
דלג על Banners
Banners
נשים ויולדות
דלג על Banners
Banners
ילדים
דלג על Banners
Banners
סרטונים
דרונט בניית אתרים
דלג על בר תחתון
בר תחתון
ניהול תכנים:
עבור לתוכן העמוד