דלג על Banners
Banners
לוגו וסלוגן חדש דף הבית
דלג על בר עליון משנה
בר עליון משנה
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר עליון
בר עליון

בת 40 פלוס? ייתכן שאת סובלת מקשריות בבלוטת התריס

בעיות בבלוטת התריס הן תופעה נפוצה ומוכרת, בפרט בקרב נשים שעברו את גיל 40, בין אם מדובר בתפקוד לקוי של הבלוטה ובין אם בהיווצרות של קשריות (גידולים). בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בשיטות האבחון של הקשריות עד לכדי שימוש במבחנים גנטיים לזיהוי מוטציות
20/04/2020
הסרת קישרית באמצעות גלי רדיו במרכז הרפואי הלל יפה
הסרת קישרית באמצעות גלי רדיו במרכז הרפואי הלל יפה

בלוטת התריס (בלוטת המגן/תירואיד) ממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר, כשמאחוריה נמצאים קנה הנשימה והוושט, ולה תפקיד חשוב וחיוני בחילוף החומרים בגוף. בעיות שונות של בלוטת התריס אופייניות לנשים בגילאי 40 ומעלה, אך לא רק. ישנם גם נשים צעירות יותר וגברים הסובלים מהתופעה.

 

ניתן לחלק את ההפרעות בבלוטת התריס לשתי קבוצות עיקריות: 

  • בעיות תפקודיות הקשורות לתת-תפקוד או תפקוד יתר של הבלוטה. 
  • בעיות מבניות הקשורות להגדלה של הבלוטה ו/או היווצרות של קשריות בתוך הבלוטה - גושים בגודל של מספר מילימטרים ועד מספר סנטימטרים בבלוטה. מדובר בתופעה השכיחה ב-15 עד 30 אחוזים מכלל האוכלוסייה, בעיקר בקרב נשים. רוב הקשריות שפירות ודורשות טיפול רק במידה שהן גדלות וגורמות לסימפטומים, כגון קושי בנשימה או בבליעה. חלק קטן מהקשריות, 5-15 אחוזים, ממאירות, ורובן מסוג סרטן פפילרי של בלוטת התריס.

שלבי האבחון

השלב הראשון באבחון קשריות בבלוטת התריס, לאחר שמוודאים שתפקודי הבלוטה תקינים, הוא על ידי בדיקת אולטרה-סאונד צווארי, הנחשב לכלי הדיאגנוסטי החשוב ביותר לאבחון קשרים בבלוטת התריס. בדיקה האולטרה-סאונד מאפשרת להגדיר את אופי הקשרית, ומכאן שקיימת חשיבות רבה למבצע הבדיקה. על סמך הממצאים שעולים באולטרה-סאונד מתקבלת ההחלטה אם יש מקום להתקדם לשלב הבא, דהיינו, לבצע ניקור מחט תחת אולטרה-סאונד. באמצעות בדיקה זו ניתן לקבוע האם מדובר בקשר שפיר או לחילופין, להעריך את הסיכוי של הקשר להיות ממאיר עד לכדי חשד גבוה מאוד לממאירות. בחלק מהמקרים שבהם אין ממצא ודאי, אך קיים סיכוי סביר לממאירות, מומלץ לבצע ניתוח, שהוא, למעשה, ביופסיה אבחנתית שמטרתה לקבוע אם קיים גידול סרטני. משתמע מכך שחולים רבים, כ-60%, עוברים ניתוח אף על פי שהגידול שפיר, וזה על מנת להיות זהירים ולזהות את מיעוט החולים הסובלים מהמחלה הממאירה.

 

החידושים בתחום

בשנים האחרונות נכנסו בדיקות מולקולריות שמטרתן לאפיין מוטציות אלימות ובכך לסייע באבחון אופי הקשריות בבלוטת התריס בקרב מטופלים המשתייכים לקטגורית הביניים, דהיינו, אלה המאובחנים בבדיקת הניקור FNA עם קשרית שטיבה אינו ברור. אבחון קבוצה זו של מטופלים מאפשר הימנעות מניתוח מיותר. בנוסף, בדיקות מולקולריות אלה מאפשרות אבחון מדויק יותר של הגידולים הסרטניים, שכן המידע על אופי המוטציה בגידול מאפשר תכנון טיפולי מדויק יותר עבור חולים אלה.

 

יש לציין כי הבדיקות הללו הינן חלק מההנחיות הקליניות בטיפול בקשרים בתירואיד של איגודים שונים בעולם, ומהוות דרך שגרתית ומקובלת לאבחון קשריות בבלוטת התריס. בארץ הבדיקות טרם הוכנסו לסל הבריאות.

 

קיימות כיום שלוש בדיקות עיקריות:

  1. Thyroseq V3 - נחשבת לבדיקה הרחבה ביותר שבודקת ישירות את סוגי המוטציות הקיימות בקשרית ואת מידת ההסתברות של הקשרית להיות ממאירה או שפירה. המידע המתקבל מדויק מאוד וכולל גם את מידת ההתבטאות של כל מוטציה בגידול. 
  2. Afirma GSC - בודקת את ההסתברות של הקשרית להיות שפירה. רק במידה שקיים חשד לממאירות, נבדק סוג המוטציה, כך שיש לבדיקה זו יכולת טובה יותר לחזות קשרים שפירים מאשר ממאירים. 
  3. ThyGenext - בנויה גם היא על בדיקה ישירה של סוג המוטציות, אך מסוגלת לבדוק מספר מצומצם יותר של מוטציות ולפיכך משמשת באינדיקציות צרות יותר.

לסיכום, מציינת ד"ר אביאור: "בשנים האחרונות שיטות האבחון של קשריות בבלוטת התריס התפתחו מאוד. כניסתם של מכשירי אולטרה-סאונד חדישים לצד הבדיקות המולקולריות, העלו בצורה משמעותית את היכולת להבדיל בין קשרים שפירים וממאירים, ולמעשה, מאפשרים למטופלים לקבל טיפול מותאם אישית לאופי הגנטי של מחלתם".

 
הדפסשלח לחבר

כתבות נוספות בנושא אף-אוזן-גרון

דלג על Banners
Banners
בית ספר לסיעוד
דלג על Banners
Banners
נשים ויולדות
דלג על Banners
Banners
ילדים
דלג על Banners
Banners
רפואה משלימה
דלג על Banners
Banners
סרטונים
דרונט בניית אתרים
דלג על בר תחתון
בר תחתון
ניהול תכנים:
עבור לתוכן העמוד