
להזעת יתר בכפות הידיים יש השלכות חברתיות ניכרות בכל גיל |
כ- 70,000 איש במדינת ישראל, שהם כ- 1% מכלל האוכלוסייה, סובלים מבעיה של הזעת יתר בכפות הידיים. מדובר בבעיה שלה השלכות חברתיות ניכרות בכל גיל, כמו גם השלכות על תפקודו היומיומי של האדם: ממצבים של לחיצת ידיים פשוטה שמסתיימת ביד לחה ואף רטובה לגמרי של הלוחץ והנלחץ גם יחד, ועד יד שמחליקה מאחיזה במחבט טניס או בעכבר המחשב, מצב שמפריע לעבודה שוטפת ולחיים היומיומיים. למרות זאת, רבים נמנעים או דוחים ביצועו של ניתוח שמונע את התופעה, בשל הפחד מתופעות הלוואי האפשריות והנגיעה שיש לניתוח באזורי עצבים עדינים בגוף.
מחקר ייחודי שעסק בניתוחים להזעת יתר בכפות הידיים ופורסם לאחרונה מוכיח כי ככל שגילו של המטופל צעיר יותר בעת ביצוע הניתוח, כך עולה רמת האפקטיביות של הניתוח ואיתה עולה איכות חייו. המחקר, שבוצע בשנת 2006 על ידי ד"ר צבי שטיינר, מנהל היחידה לכירורגיית ילדים במרכז הרפואי הלל יפה, בדק וגילה כי ביצוע הניתוח שפותר את בעיית ההזעה בכפות הידיים כבר בגיל צעיר יעיל יותר ובעל תופעות לוואי מעטות יחסית מאשר בגיל בגרות.
מטרתו הראשונית של המחקר הייתה לבדוק האם יש הבדל בשביעות הרצון של המטופלים שעברו את הניתוח בגילאים השונים, כאשר הפרמטרים שנבדקו נגעו לדיווח על תופעות לוואי שאירעו לאחר הניתוח וחומרתן, מידת שביעות הרצון מביצוע ההליך והשיפור באיכות חיי המטופל לאורך זמן.
הגילאים הנבדקים היו בין 8 ל-40. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות, בנות 325 מטופלים שעברו את התהליך בטווח של לפני שנתיים ויותר במרכזים הרפואיים הלל יפה, בני ציון וסורוקה. החלוקה הייתה:
ניתוח למניעת הזעת יתר בכפות הידיים הוא ניתוח הנעשה בשיטה זעיר פולשנית, והוא מנתק את השרשרת העצבית הסימפתטית שנמצאת לצדי עמוד השדרה. הכניסה לאזור המנותח נעשית דרך בית השחי ובאמצעות מצלמה ומכשיר ניתוח זעיר המוחדרים דרך חתך קטנטן אחד (1 ס"מ). מדובר בניתוח שבו אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד (96%) וההחלמה מהירה וקלה, למרות שברוב המקרים מופיעה הזעת-יתר מפצה במקומות אחרים בגוף. הזעה זו עלולה להיות קלה באופייה (בשליש מהמקרים), אך גם עלולה להיות טורדנית יותר ובדרגה בינונית (שליש) וגבוהה (שליש).
הסיבה לתופעת לוואי זו אינה ברורה. עם זאת, הרוב המכריע של המנותחים מעדיף את ההזעה המפצה במקומות כמו גב או כפות הרגליים על פני הזעת היתר בכפות הידיים, מסיבות שעיקרן חברתיות ומעשיות המשפיעות ישירות על איכות חייהם.
המחקר, שעסק כאמור, בבדיקת השפעת הניתוח על חיי המטופלים בפרספקטיבה של זמן מצא כי באופן כללי תופעות הלוואי בכל הרמות היו נמוכות יותר באוכלוסייה הצעירה מתופעות הלוואי באוכלוסייה המבוגרת, מה שהשפיע בהתאם על רמת שביעות הרצון של המטופלים ואיכות חייהם.
בעוד שאצל מבוגרים שיעור הופעת תופעות לוואי על דרגותיהן השונות לאחר הניתוח עמד על כ- 90%, אצל הצעירים הופיעו אלה רק בקרב פחות מ-70% מהמנותחים. בנוסף, מתוך אלו שסבלו מתופעות הלוואי, חומרת התופעות הייתה קשה במידה משמעותית אצל האוכלוסייה הבוגרת וקלה יותר אצל האוכלוסייה הצעירה (60% הזעת יתר בינונית וקשה אצל מבוגרים לעומת 45% אצל הצעירים).
לכן, כשנשאלו הנבדקים האם היו מבצעים בדיעבד את הניתוח – 92% מהצעירים אמרו שהיו מבצעים אותו, לעומת רק 68% בקבוצת הגיל המבוגרת יותר.
"בכל מקרה", מסכם ד"ר שטיינר, "כמעט בכל הפרמטרים שנבדקו, הן הפיזיים והן אלו שהתייחסו לאיכות החיים של המטופל כשנתיים ויותר לאחר ביצוע הניתוח, הקבוצה הצעירה הראתה ממצאים טובים יותר מהבוגרת, מה שבהכרח מביא אותנו למסקנה שככל שנקדים לבצע את הניתוח, כך תוטב איכות חיי המטופל. עם זאת, אין זה אומר שיש לבצע את הניתוח בכל מקרה בגיל צעיר. השיקול לביצוע הניתוח צריך לבוא מתוך בדיקה אמיתית של מידת ההשפעה שיש להזעה בכפות הידיים על חייו של המטופל בכל ההיבטים".
לפורום רפואת ילדים»