שאלות ותשובות

חשוב להיות עירניים לתגובות של הילד או הפעוט יותר מאשר למידת החום. ביממה הראשונה למחלת החום מומלץ לתת תרופות מורידות חום ולעקוב אחר התנהגות הפעוט, ואחר שתייה ואכילה. בזמן החום רוב הילדים מרגישים פחות טוב, אך כאשר החום יורד – אם הילד חוזר לתפקוד מלא ורגיל, הוא ככל הנראה לא סובל ממחלה מסכנת, ואין דחיפות מיידית לבדיקתו, אולם אם אחרי הורדת החום הילד אינו מגיב, ממעט בשתייה, עליו להיבדק על ידי הרופא המטפל בהקדם.

"הדבר הראשון שאפשר לעשות כאשר הילד נעקץ הוא למרוח חומר אנטי-היסטמיני (אנטי אלרגני) כגון פניסטיל, אשר מפחית את הגרד, ומקטין בעקיפין את הסיכוי להחדרת זיהום. אם התפתח נגע מקומי כתוצאה מהגרד, אפשר למרוח עליו משחה אנטיביוטית מקומית. כמובן שיש להימנע מחיטוט בפצע אשר רק מגביר את סיכוי הזיהום. התפתחות של אודם ניכר מסביב לפצע שהולך ומתפשט בצירוף חום וכאבים הם סיבה מספקת לפנות לקבלת טיפול אנטיביוטי מהרופא המטפל".

"באופן טבעי, כאשר נעקצים מתחילים לגרד. הגירוד יוצר החדרה של חיידקים מזהמים מהעור. מדובר בחיידקים אשר קיימים באופן רגיל אצל כל אדם ואדם על העור, אך כאשר הם חודרים פנימה, הם גורמים לזיהום מקומי, נפיחות, אודם ניכר ועוד. במצבי זיהום קשים יותר של התפשטות לכלל הגוף, תיתכן גם עלייה בחום הגוף, הרגשת חולשה והגדלה של בלוטות הלימפה באזור הנגע".

"לעתים העקיצה יוצרת תגובה אלרגית ולעיתים נוצר זיהום. הדרך להבחין בין השניים היא  משך הזמן – זיהום מתפתח רק לאחר כיממה מהעקיצה הראשונית. עם זאת, לאחר העקיצה התגובה היא של אודם, נפיחות וגרד, דהיינו, תגובה אלרגית. רצוי לדעת, שלא תמיד ניתן להבדיל ביניהם, ולכן, כאשר הילד מגיע אלינו, אנו נותנים טיפול משולב – גם אנטיביוטיקה וגם נוגדי אלרגיה".

"מרבית התופעות נראות כעקיצות של יתושים, אך קיימות גם עקיצות של זבובים או חרקים אחרים. הנגעים הם באזורים החשופים של הגוף – גפיים ופנים – וזו דרך הזיהוי העיקרית. אם הילד מגיע אלינו, ברוב המקרים אנו לוקחים תרביות על מנת לוודא תצורות זיהומים נפוצות או נחשדות כמו בדיקת דם המסייעת בזיהוי קדחת הבהרות הנגרמת על ידי עקיצת קרצייה, אך זו נלקחת רק אם מדווח כי הילד/ילדה שהו בחברת כלב או גורים ואז ייתכן שנחשפו לעקיצת קרצייה. מרבית המקרים, כאמור, הם עקיצות 'רגילות', שהזדהמו בשל גירוד".