דלג על Banners
Banners
לוגו וסלוגן חדש דף הבית
דלג על בר עליון משנה
בר עליון משנה
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על בר עליון
בר עליון

כירורגיה - שאלות ותשובות

מהן הרדמה כללית והרדמה אזורית?

הרדמה כללית ניתנת באופן תוך-ורידי או על ידי שאיפת גזים מיוחדים. בדרך כלל משתמשים בשילוב שתי השיטות האלה. חולה בהרדמה אינו במצב הכרה. הוא אינו מסוגל להרגיש מה קורה איתו וסביבו. לעתים החולה אינו נושם עצמוני, והמרדים מנשים אותו בעזרת מכונת הנשמה, ולעתים נדרשת הכנסת צנתר קנה. בזמן הניתוח מקבל החולה גם תרופות נגד כאבים וחמצן.

 

בזמן ההרדמה הסימנים החיוניים של החולה – דופק, לחץ דם וקצב הנשימה – מנוטרים ונמצאים תחת בקרה מתמדת. לפני סיום הניתוח מפסיק המרדים את מתן חומרי ההרדמה, ובתוך מספר דקות החולה מתעורר.

 

הרדמה אזורית מתייחסת להליך שבו ניתנת זריקת הרדמה לעצבים וכתוצאה מכך מושג אלחוש של אזור הניתוח.

 

הרדמה ספינאלית והרדמה אפידוראלית הן ההרדמות השכיחות ביותר, ידועות כטכניקות אזוריות, וניתנות בהזרקה לגב. כתוצאה מכך נגרם אלחוש של מחצית הגוף התחתון. עם זאת, קיימים גם סוגים אחרים של הרדמה אזורית אשר גורמים לאלחוש של יד, רגל ואיברים אחרים על פי הצורך.

לראש העמוד לראש העמוד

מהם הסיכונים השכיחים של הרדמה?

למרבה המזל הסיבוכים השכיחים של הרדמה אינם מסוכנים במיוחד והסיבוכים המסוכנים נדירים ביותר.

 

הסיבוכים השכיחים ביותר כוללים בחילה, הקאה, צרידות בגרון, שינויים בלחץ דם וכאב. סיבוכים אלה קלים בדרך כלל וניתנים לטיפול תרופתי בקלות.

 

הסיבוכים הרציניים יותר כוללים תופעות כגון תגובה אלרגית, מצבים גנטיים, שבץ, התקף לב ועוד, ויכולים להוביל לחוסר יציבות רצינית ואף למוות. סיבוכים רציניים אלה נדירים ביותר.

 

עם יישום השימוש בטכניקות חדשות בתחום ההרדמה וניטור זהיר של המרדים ההרדמה הינה בטוחה ביותר.

לראש העמוד לראש העמוד

מי הם מנתחי כלי דם, באילו בעיות הם מטפלים ואיך לבחור מנתח?

מנתחי כלי דם הם רופאים המטפלים בחולים הסובלים ממחלות בעורקים ובוורידים בכל הגוף. רוב מנתחי כלי דם חייבים לסיים התמחות בכירורגיה כללית ולאחר מכן ללמוד שנתיים נוספות (תת-התמחות) בכירורגיית כלי דם. בסיום התקופה הם נבחנים, ורק לאחר מכן מוענק להם תואר של מומחה בניתוחי כלי דם.

 

הבעיה השכיחה ביותר שבה מטפלים מנתחי כלי דם היא טרשת העורקים (Atherosclerosis), הפוגעת כמעט בכל עורק בגוף, אולם שכיחותה גבוהה באתרים מסוימים:  

  • חסימה או היצרות של עורקים בצוואר מהוות סיכון להופעת שבץ מוחי כתוצאה מכך שחלק מהמוח לא מקבל מספיק אספקת דם ומת. בגלל שקשה מאוד, או כמעט בלתי אפשרי, לתקן את הנזק שכבר נעשה, הטיפול המוצלח במצב זה דורש אבחנה מוקדמת, לפעמים לפני שמופיעות תלונות כלשהן, לאחר מכן טיפול מתאים.  
  • האאורטה (ותין, אב העורקים) הוא עורק ראשי שמעביר דם מהלב לכל חלקי הגוף, ויכול לפתח חולשה מקומית בדופן שלו. כתוצאה מכך קטע שלו יתרחב (מצב שנקרא מפרצת), תופעה, שאם לא תטופל, ההתרחבות תגדל עד שדופן אב העורקים תיקרע ומצב זה יגרום למותו של החולה.  
  • מפרצות יכולות להופיע גם בעורקים אחרים, במיוחד ברגליים. המפרצות בעורקים של הגפיים התחתונות לא ''מתפוצצות'' בדרך כלל . מפרצות אלה מתמלאות בקרישי דם, שיכולים להתנתק ולנוע לחלקים אחרים של הגוף. קרישים אלה, שנקראים גם תסחיפים, יכולים לגרום לחסימה מלאה של עורק ולהפסקה חדה של אספקת דם לחלק בגוף שאותו עורק מספק. כשטרשת עורקים פוגעת בעורקי הרגליים וגורמת להיצרותם מופיעים כאבי שרירים אופייניים בזמן מאמץ. תסמונת זאת, הנקראת צליעה סירוגית (Intermittent Claudication), חולפת במנוחה. במספר קטן של מקרים הכאב הופך להיות קבוע ומפריע גם בשינה. אם מתעלמים מהכאבים במנוחה יפתחו עשירית מהחולים נמק ויצטרכו לעבור קטיעה של חלק מהרגל או כולה.  
  • טרשת עורקים הגורמת להיצרות יכולה לפגוע בעורקים הגדולים של הבטן. כשמצב זה מופיע בעורקי הכליות, החולים סובלים מיתר לחץ דם חמור במיוחד ובסופו של דבר מגיעים לאי-ספיקת כליות סופנית. מצב זה מופיע אמנם בפחות מ- 10% של החולים עם יתר לחץ דם, אולם חשוב מאד לאבחן אותו. טיפול מתאים במחלה זו יכול לרפא את בעיית יתר לחץ הדם לגמרי או לשפרה באופן משמעותי על ידי החזרה של אספקת דם תקינה לכליות.  
  • גם עורקים ראשיים של המעיים יכולים להיחסם על ידי רובד טרשתי ולגרום לכאבי בטן קשים אחרי ארוחות ואיבוד משקל. אם המצב לא מאובחן בזמן, המחלה יכולה להסתיים בנמק של המעי ומוות.  

מחלות ורידים אינן דרמטיות כמו חסימות בעורקים, אך גורמות לכאב, סבל ופגיעה ביכולת להתפרנס. ורידים שטחיים של הרגליים יכולים להפוך למורחבים מאוד ומפותלים. המראה של דליות (Varicose Veins) לא אסתטי והן שכיחות יותר אצל נשים. אם משאירים את המצב ללא טיפול הדליות ממשיכות לגדול ובמקרים מתקדמים יכולה להופיע פקקת (קרישי דם בתוך הוורידים) או כיבים.

 

ישנה נטייה להופעת קרישי דם ורידיים של הרגלים במיוחד אצל מרותקים למיטה או חולים אחרי ניתוחים. כתוצאה מכך נוצר מצב הנקרא פקקת ורידים עמוקה (Deep Vein Thrombosis - D.V.T). בדרך כלל בעיה זו משתפרת באופן דרסטי לאחר מתן נוגדי קרישה או ''מדללי דם'', אך הקרישים האלו יכולים להתנתק ולהגיע לריאות החולה ולגרום לאי-ספיקה נשימתית קשה ואפילו למוות. חלק מהחולים מפתחים בצקות קשות ברגל וכיבים שנים לאחר פקקת הוורידים העמוקה.

 

לפני שחושבים להיפגש עם כירורג כלי דם כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי צורך בבדיקת המנתח ולבדוק אם המנתח הוא מומחה בתחום, המוכר בארץ. במרכז הרפואי הלל יפה קיימת מרפאה לכירורגיית כלי דם במרפאות החוץ של בית החולים, וניתן להגיע אליה לאחר תיאום מוקדם. היחידה לניתוחי כלי דם בביה''ח מבצעת את כל המגוון הרחב של הניתוחים בתחום כירורגיית כלי דם.

לראש העמוד לראש העמוד

אני בן 26 ועומד לפני ניתוח טחורים. מדובר באזור רגיש בגוף ויש לי חששות כבדים. אשמח לשמוע במה כרוך הניתוח, עד כמה הוא יעיל ומה הסיכויים להצלחתו

 

ד"ר מרק קירשון, אחראי מרפאת קולון-רקטום ורופא בכיר במחלקה כירורגית א', המרכז הרפואי הלל יפה:

 

"הטיפולים במחלת טחורים אינם אחידים ולא כולם דורשים פעולה ניתוחית. הפעולה הנבחרת נעשית בהתאם למצב החולה והתקדמות מחלתו או חומרתה. 

 

"אם מדובר בטחורים קטנים פנימיים (כאשר התלונה העיקרית היא דמם), ניתן לטפל בכך על ידי פעולה של 'קשירת' הטחורים או בהזרקה לטחורים לשם עצירת הדמם – פעולות אלו עשויות בהחלט למנוע צורך בניתוח והן מתבצעות במסגרת אמבולטורית ללא צורך בהרדמה. ההחלמה מתהליכים אלו היא בתוך מספר ימים. 

 

"אם מדובר בטחורים בדרגה מתקדמת יותר, הניתוח או הקיבוע המבוצע מותאם לסוג הטחורים (פנימיים או חיצוניים). הניתוח נעשה באמצעות מכשיר שמקבע את הטחורים (כדי שלא תהיה החמרה) או על ידי כריתתם. שתי הפעולות מחייבות הרדמה כללית. ההחלמה מניתוח הקיבוע מהירה יחסית – בין עשרה ימים לשבועיים – וכרוכה בכאבים מעטים. ניתוח כריתה, שלרוב מבוצע כאשר מדובר בטחורים חיצוניים, נחשב לניתוח שאחריו נדרשת תקופת החלמה של עד ארבעה שבועות, והכאבים כתוצאה ממנו גדולים יותר.  

 

"מבחינת אחוזי ההצלחה לאי חזרתם של הטחורים: לאחר ניתוח קיבוע טחורים –  90%-85%, לאחר ניתוח כריתת טחורים – מעל ל-90%". 

לראש העמוד לראש העמוד

יש לי ורידים בולטים בגב כפות הידיים, המהווים בעיה אסתטית שמפריעה לי מאוד. הם נעשים בולטים במיוחד כשחם לי. האם אפשר להעלים אותם? אם כן, איך ואיפה. ואם לא, איך אפשר להסתיר אותם?

 

ד"ר איסק פורטנוי, מנהל היחידה לכירורגיית כלי דם, המרכז הרפואי הלל יפה: 

 

"בדרך כלל לא מטפלים בוורידים בידיים, אלא בצורה קוסמטית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין מדובר בעניין שיש לו השפעה על תפקוד האדם (בשונה מבעיה של ורידים ברגליים, למשל).  

 

"אם העניין מפריע לך מאוד, ישנה אפשרות לבצע טיפולי הזרקות של חומר שגורם למעין סגירה של הווריד ושינוי בבולטות שלו. טיפולים אלו אינם בסל התרופות הרגיל, ולרוב מבוצעים אצל מומחים לכלי דם במרפאות פרטיות, רק לאחר ייעוץ והתאמה".  

 

לראש העמוד לראש העמוד
דלג על Banners
Banners
בית ספר לסיעוד
דלג על Banners
Banners
נשים ויולדות
דלג על Banners
Banners
ילדים
דלג על Banners
Banners
רפואה משלימה
דלג על Banners
Banners
טיפ יומי
דרונט בניית אתרים
דלג על בר תחתון
בר תחתון
ניהול תכנים:
עבור לתוכן העמוד